דלג לתוכן

circa 2100–1900 BC

Abraham: The Covenant

God calls Abram from Ur, establishes an everlasting covenant, and promises a son through whom all nations will be blessed.

394 פסוקים · 1 ספר נכלל

פסוקים מתקופה זו

  1. בְּרֵאשִׁית י״ד:י״גבערך תי״ג לפנה״ס

    ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃

  2. בְּרֵאשִׁית י״ד:י״דבערך תי״ג לפנה״ס

    וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃

  3. בְּרֵאשִׁית י״ד:ט״ובערך תי״ג לפנה״ס

    ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃

  4. בְּרֵאשִׁית י״ד:ט״זבערך תי״ג לפנה״ס

    וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃

  5. בְּרֵאשִׁית י״ד:י״זבערך תי״ג לפנה״ס

    ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃

  6. בְּרֵאשִׁית י״ד:י״חבערך תי״ג לפנה״ס

    ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

  7. בְּרֵאשִׁית י״ד:י״טבערך תי״ג לפנה״ס

    ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

  8. בְּרֵאשִׁית י״ד:כ׳בערך תי״ג לפנה״ס

    וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃

  9. בְּרֵאשִׁית י״ד:כ״אבערך תי״ג לפנה״ס

    ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃

  10. בְּרֵאשִׁית י״ד:כ״בבערך תי״ג לפנה״ס

    ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

  11. בְּרֵאשִׁית י״ד:כ״גבערך תי״ג לפנה״ס

    אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃

  12. בְּרֵאשִׁית י״ד:כ״דבערך תי״ג לפנה״ס

    בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃

  13. בְּרֵאשִׁית ט״ו:א׳בערך תי״א לפנה״ס

    ¶ אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

  14. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ב׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

  15. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ג׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

  16. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ד׳בערך תי״א לפנה״ס

    והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

  17. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ה׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

  18. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ו׳בערך תי״א לפנה״ס

    והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

  19. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ז׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

  20. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ח׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

  21. בְּרֵאשִׁית ט״ו:ט׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

  22. בְּרֵאשִׁית ט״ו:י׳בערך תי״א לפנה״ס

    ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

  23. בְּרֵאשִׁית ט״ו:י״אבערך תי״א לפנה״ס

    וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

  24. בְּרֵאשִׁית ט״ו:י״בבערך תי״א לפנה״ס

    ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

  25. בְּרֵאשִׁית ט״ו:י״גבערך תי״א לפנה״ס

    ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃