פסוקים על Rebekah

ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

ויאמר עבד אברהם אנכי׃

ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃