Jacob, Joseph & Egypt

ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

¶ וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃

וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃

ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃

ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃

אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃

ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃

ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃

ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃

אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃

ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃

כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃

וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃

ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃