פסוקים על Oath

כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס׃

ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃

ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס׃

ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃

ואשר אני כתב אליכם הנה נגד האלהים כי לא אכזב׃

אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃

ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃