circa 1010–970 BC

The Reign of David

David unites the tribes, conquers Jerusalem, and establishes Israel's golden age—even through deep personal failure.

1,230 פסוקים · 2 ספרים נכללים

פסוקים מתקופה זו

סדר הכתובים לפי תאריך
סינון לפי ספר
  1. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״אבערך 1030 לפנה״ס

    ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים׃

  2. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״בבערך 1030 לפנה״ס

    ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו׃

  3. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״גבערך 1030 לפנה״ס

    ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת׃

  4. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״דבערך 1030 לפנה״ס

    ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר׃

  5. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״הבערך 1030 לפנה״ס

    ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה׃

  6. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״ובערך 1030 לפנה״ס

    ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד׃

  7. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״זבערך 1030 לפנה״ס

    ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים׃

  8. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״חבערך 1030 לפנה״ס

    ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים׃

  9. 2 שְׁמוּאֵל י״ג:ל״טבערך 1030 לפנה״ס

    ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת׃

  10. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:א׳בערך 1027 לפנה״ס

    ¶ וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃

  11. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ב׳בערך 1027 לפנה״ס

    וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃

  12. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ג׳בערך 1027 לפנה״ס

    ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃

  13. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ד׳בערך 1027 לפנה״ס

    ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃

  14. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ה׳בערך 1027 לפנה״ס

    ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃

  15. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ו׳בערך 1027 לפנה״ס

    ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃

  16. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ז׳בערך 1027 לפנה״ס

    והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃

  17. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ח׳בערך 1027 לפנה״ס

    ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃

  18. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ט׳בערך 1027 לפנה״ס

    ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃

  19. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:י׳בערך 1027 לפנה״ס

    ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃

  20. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:י״אבערך 1027 לפנה״ס

    ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃

  21. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:י״בבערך 1027 לפנה״ס

    ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃

  22. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:י״גבערך 1027 לפנה״ס

    ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃

  23. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:י״דבערך 1027 לפנה״ס

    כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃

  24. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ט״ובערך 1027 לפנה״ס

    ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃

  25. 2 שְׁמוּאֵל י״ד:ט״זבערך 1027 לפנה״ס

    כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃