The Life of Jesus

וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃

ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃

ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃

וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃

וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃

וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃

וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃

וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃

ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃

ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃

ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃

וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃

עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃

ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃

ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃

אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃

¶ ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃

ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃

ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃

ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃

ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃

ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃

מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃

וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃

מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃