- English
- King James KJV
- Complete Jewish CJB
- World English WEBM
- Berean Standard BSB
- American Standard ASV
- Geneva GNV
- Young's Literal YLT
- Douay-Rheims DRC
- International
- Shqip ALB
- العربية SVD
- বাংলা BN-IRV
- မြန်မာ Judson
- 简体文 CUV-S
- 繁體中文 CUV-T
- Čeština BKR
- Nederlands STVE
- Français LSG
- Deutsch SCH
- Ελληνικά Vamvas
- ગુજરાતી GU-IRV
- Hausa HCB
- עברית Hebrew
- हिन्दी HCV
- Magyar KAROLI
- Bahasa Indonesia INDO-TB
- Italiano Diodati
- 日本語 Kougo
- 한국어 Korean
- മലയാളം MAL
- मराठी MRCV
- Norsk DNB
- فارسی OPV
- Polski BG
- Português Almeida
- Română Cornilescu
- Русский Synodal
- Español RVG
- Kiswahili Neno
- Svenska SV1917
- Tagalog TAG-ADB
- தமிழ் TCV
- తెలుగు TSA
- ภาษาไทย THAI-KJV
- Українська Ohienko
- Tiếng Việt CADMAN
- Yorùbá YCB
circa 1050–1010 BC
Samuel & King Saul
Israel demands a king; Samuel anoints Saul, whose disobedience leads to his rejection as God chooses a man after his own heart.
פסוקים מתקופה זו
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:ט״זבערך תמ״א לפנה״ס
ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני׃
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:י״זבערך תמ״א לפנה״ס
ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:י״חבערך תמ״א לפנה״ס
ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:י״טבערך תמ״א לפנה״ס
וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:כ׳בערך תמ״א לפנה״ס
וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:כ״אבערך תמ״א לפנה״ס
ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ד׳:כ״בבערך תמ״א לפנה״ס
ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:א׳בערך תמ״א לפנה״ס
¶ ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ב׳בערך תמ״א לפנה״ס
ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ג׳בערך תמ״א לפנה״ס
וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ד׳בערך תמ״א לפנה״ס
וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ה׳בערך תמ״א לפנה״ס
על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ו׳בערך תמ״א לפנה״ס
ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ז׳בערך תמ״א לפנה״ס
ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ח׳בערך תמ״א לפנה״ס
וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:ט׳בערך תמ״א לפנה״ס
ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:י׳בערך תמ״א לפנה״ס
וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:י״אבערך תמ״א לפנה״ס
וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם׃
- 1 שְׁמוּאֵל ה׳:י״בבערך תמ״א לפנה״ס
והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים׃
- 1 שְׁמוּאֵל ו׳:א׳בערך ת״מ לפנה״ס
¶ ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים׃
- 1 שְׁמוּאֵל ו׳:ב׳בערך ת״מ לפנה״ס
ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה הודענו במה נשלחנו למקומו׃
- 1 שְׁמוּאֵל ו׳:ג׳בערך ת״מ לפנה״ס
ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם׃
- 1 שְׁמוּאֵל ו׳:ד׳בערך ת״מ לפנה״ס
ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם׃
- 1 שְׁמוּאֵל ו׳:ה׳בערך ת״מ לפנה״ס
ועשיתם צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם׃
- 1 שְׁמוּאֵל ו׳:ו׳בערך ת״מ לפנה״ס
ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃