פסוקים על The Jews

הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח׃

והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃

ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו׃

במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃

ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים׃

גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה׃

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

¶ מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃

נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃

שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃

היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃

שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃

כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃

ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃

לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃

אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃

אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך׃

הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל׃