The Hebrew Prophets

לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃

ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃

והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃

לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃

ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃

והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃

והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃

וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃

וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃

וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃

והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃

והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃

וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃

¶ ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃

ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים׃

ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך׃

כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים׃

אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים׃

¶ שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃

אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃

על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃

וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃