TRV
- English
- King James KJV
- Complete Jewish CJB
- World English WEBM
- Berean Standard BSB
- American Standard ASV
- Geneva GNV
- Young's Literal YLT
- Douay-Rheims DRC
- International
- Shqip ALB
- العربية SVD
- বাংলা BN-IRV
- မြန်မာ Judson
- 简体文 CUV-S
- 繁體中文 CUV-T
- Čeština BKR
- Nederlands STVE
- Français LSG
- Deutsch SCH
- Ελληνικά Vamvas
- ગુજરાતી GU-IRV
- Hausa HCB
- עברית Hebrew
- हिन्दी HCV
- Magyar KAROLI
- Bahasa Indonesia INDO-TB
- Italiano Diodati
- 日本語 Kougo
- 한국어 Korean
- മലയാളം MAL
- मराठी MRCV
- Norsk DNB
- فارسی OPV
- Polski BG
- Português Almeida
- Română Cornilescu
- Русский Synodal
- Español RVG
- Kiswahili Neno
- Svenska SV1917
- Tagalog TAG-ADB
- தமிழ் TCV
- తెలుగు TSA
- ภาษาไทย THAI-KJV
- Українська Ohienko
- Tiếng Việt CADMAN
- Yorùbá YCB
circa 800–400 BC
The Hebrew Prophets
God speaks through Isaiah, Jeremiah, and the minor prophets—calling Israel to repentance and foretelling the coming Messiah.
פסוקים מתקופה זו
¶ בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃
קצף יהוה על אבותיכם קצף׃
ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃
אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה׃
אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו׃
אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃
- זְכַרְיָה א׳:ז׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃
- זְכַרְיָה א׳:ח׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃
- זְכַרְיָה א׳:ט׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃
- זְכַרְיָה א׳:י׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
- זְכַרְיָה א׳:י״אבערך תקי״ט לפנה״ס
ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃
- זְכַרְיָה א׳:י״בבערך תקי״ט לפנה״ס
ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃
- זְכַרְיָה א׳:י״גבערך תקי״ט לפנה״ס
ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃
- זְכַרְיָה א׳:י״דבערך תקי״ט לפנה״ס
ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃
- זְכַרְיָה א׳:ט״ובערך תקי״ט לפנה״ס
וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃
- זְכַרְיָה א׳:ט״זבערך תקי״ט לפנה״ס
לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על ירושלם׃
- זְכַרְיָה א׳:י״זבערך תקי״ט לפנה״ס
עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם׃
- זְכַרְיָה א׳:י״חבערך תקי״ט לפנה״ס
ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃
- זְכַרְיָה א׳:י״טבערך תקי״ט לפנה״ס
ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃
- זְכַרְיָה א׳:כ׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ויראני יהוה ארבעה חרשים׃
- זְכַרְיָה א׳:כ״אבערך תקי״ט לפנה״ס
ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה׃
- זְכַרְיָה ב׳:א׳בערך תקי״ט לפנה״ס
¶ ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃
- זְכַרְיָה ב׳:ב׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
- זְכַרְיָה ב׳:ג׳בערך תקי״ט לפנה״ס
והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃
- זְכַרְיָה ב׳:ד׳בערך תקי״ט לפנה״ס
ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃