God

ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃

עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃

בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃

אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

¶ לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃

יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃

ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃

מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃

על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃

כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות׃

והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃

בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃

גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃

¶ כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃