God

ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃

כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃

וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃

כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃

אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃

ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃

ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃

¶ אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו׃

לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃

הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃

זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין׃

כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃

גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃

אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו׃

זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃

וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃

¶ אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃

לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃

לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃

מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃

צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃

העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃

כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃

כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃