דלג לתוכן

circa 605–538 BC

The Babylonian Exile

Jerusalem falls and the temple burns; Ezekiel and Daniel minister among the exiles as Lamentations mourns the city's ruin.

1,784 פסוקים · 3 ספרים נכללים

פסוקים מתקופה זו

סינון לפי ספר
  1. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ה׳בערך תק״צ לפנה״ס

    מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃

  2. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ו׳בערך תק״צ לפנה״ס

    לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃

  3. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ז׳בערך תק״צ לפנה״ס

    כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃

  4. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ח׳בערך תק״צ לפנה״ס

    להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃

  5. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ט׳בערך תק״צ לפנה״ס

    לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃

  6. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י׳בערך תק״צ לפנה״ס

    הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃

  7. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״אבערך תק״צ לפנה״ס

    והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃

  8. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״בבערך תק״צ לפנה״ס

    תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃

  9. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״גבערך תק״צ לפנה״ס

    בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃

  10. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״דבערך תק״צ לפנה״ס

    אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃

  11. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ט״ובערך תק״צ לפנה״ס

    ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  12. יְחֶזְקֵאל כ״ד:ט״זבערך תק״צ לפנה״ס

    בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

  13. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״זבערך תק״צ לפנה״ס

    האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃

  14. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״חבערך תק״צ לפנה״ס

    ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃

  15. יְחֶזְקֵאל כ״ד:י״טבערך תק״צ לפנה״ס

    ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃

  16. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ׳בערך תק״צ לפנה״ס

    ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃

  17. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״אבערך תק״צ לפנה״ס

    אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃

  18. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״בבערך תק״צ לפנה״ס

    ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃

  19. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״גבערך תק״צ לפנה״ס

    ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃

  20. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״דבערך תק״צ לפנה״ס

    והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃

  21. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״הבערך תק״צ לפנה״ס

    ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃

  22. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״ובערך תק״צ לפנה״ס

    ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃

  23. יְחֶזְקֵאל כ״ד:כ״זבערך תק״צ לפנה״ס

    ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃

  24. יְחֶזְקֵאל כ״ה:א׳בערך תק״צ לפנה״ס

    ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  25. יְחֶזְקֵאל כ״ה:ב׳בערך תק״צ לפנה״ס

    בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃