דלג לתוכן

circa 605–538 BC

The Babylonian Exile

Jerusalem falls and the temple burns; Ezekiel and Daniel minister among the exiles as Lamentations mourns the city's ruin.

1,784 פסוקים · 3 ספרים נכללים

פסוקים מתקופה זו

סינון לפי ספר
  1. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״אבערך תקצ״ג לפנה״ס

    בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃

  2. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״בבערך תקצ״ג לפנה״ס

    וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃

  3. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״גבערך תקצ״ג לפנה״ס

    וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃

  4. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״דבערך תקצ״ג לפנה״ס

    וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃

  5. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״הבערך תקצ״ג לפנה״ס

    ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  6. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״ובערך תקצ״ג לפנה״ס

    בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃

  7. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״זבערך תקצ״ג לפנה״ס

    ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃

  8. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״חבערך תקצ״ג לפנה״ס

    וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃

  9. יְחֶזְקֵאל כ׳:מ״טבערך תקצ״ג לפנה״ס

    ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃

  10. יְחֶזְקֵאל כ״א:א׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  11. יְחֶזְקֵאל כ״א:ב׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

  12. יְחֶזְקֵאל כ״א:ג׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

  13. יְחֶזְקֵאל כ״א:ד׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃

  14. יְחֶזְקֵאל כ״א:ה׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃

  15. יְחֶזְקֵאל כ״א:ו׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

  16. יְחֶזְקֵאל כ״א:ז׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

  17. יְחֶזְקֵאל כ״א:ח׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  18. יְחֶזְקֵאל כ״א:ט׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

  19. יְחֶזְקֵאל כ״א:י׳בערך תקצ״ג לפנה״ס

    למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

  20. יְחֶזְקֵאל כ״א:י״אבערך תקצ״ג לפנה״ס

    ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

  21. יְחֶזְקֵאל כ״א:י״בבערך תקצ״ג לפנה״ס

    זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

  22. יְחֶזְקֵאל כ״א:י״גבערך תקצ״ג לפנה״ס

    כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

  23. יְחֶזְקֵאל כ״א:י״דבערך תקצ״ג לפנה״ס

    ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

  24. יְחֶזְקֵאל כ״א:ט״ובערך תקצ״ג לפנה״ס

    למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

  25. יְחֶזְקֵאל כ״א:ט״זבערך תקצ״ג לפנה״ס

    התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃