The Life of Jesus

ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃

ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃

ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃

ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃

עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃

וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃

ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃

ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃

ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃

וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃

ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃

ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃

ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃

¶ ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃