דלג לתוכן

circa 1050–1010 BC

Samuel & King Saul

Israel demands a king; Samuel anoints Saul, whose disobedience leads to his rejection as God chooses a man after his own heart.

810 פסוקים · 1 ספר נכלל

פסוקים מתקופה זו

  1. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ה׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע׃

  2. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ו׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט׃

  3. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ז׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃

  4. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ח׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם׃

  5. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ט׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃

  6. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות׃

  7. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״אבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם׃

  8. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״בבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל׃

  9. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״גבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו׃

  10. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״דבערך תפ״ז לפנה״ס

    ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה׃

  11. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ט״ובערך תפ״ז לפנה״ס

    ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃

  12. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:ט״זבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃

  13. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״זבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו׃

  14. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״חבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל׃

  15. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:י״טבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך׃

  16. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ׳בערך תפ״ז לפנה״ס

    ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד׃

  17. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״אבערך תפ״ז לפנה״ס

    והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן׃

  18. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״בבערך תפ״ז לפנה״ס

    וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה׃

  19. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״גבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און׃

  20. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״דבערך תפ״ז לפנה״ס

    ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם׃

  21. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״הבערך תפ״ז לפנה״ס

    וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה׃

  22. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״ובערך תפ״ז לפנה״ס

    ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה׃

  23. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״זבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃

  24. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״חבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם׃

  25. 1 שְׁמוּאֵל י״ד:כ״טבערך תפ״ז לפנה״ס

    ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃