פסוקים על Self-Denial

על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃

ואל תשקרו איש בעמיתו כי פשטתם את האדם הישן עם פעלותיו׃

איש יצא לצבא לא יתערב בעשקי החיים למען יהיה רצוי לשר הצבא׃

וליסר אתנו אשר נתעב הרשע ותאות העולם ונחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות׃

באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃

באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃

כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃

הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃

ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃

באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃

ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃

לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃

אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃

והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃

והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃

אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃

כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃

כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃

¶ ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃

למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר׃

אשר בהם נתן לנו הבטחות גדלות מאד ויקרות למען תקחו על ידן חלק בטבע אלהים בהמלטכם מכליון התאוה אשר בעולם׃

כי בעבור שמו יצאו ולא לקחו מאומה מן הגוים׃

והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נפשם עד למות׃