פסוקים על Sabbath

ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃

ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃

והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃

ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃

וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃

ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃

ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃

ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃

¶ ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃

ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃