God

וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃

אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃

וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃

ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃

כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃

ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃

קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃

ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃

ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

¶ אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃