הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי כ״ז:מ״א-ס״ה
מ״א
וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃
מ״ב
את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃
מ״ג
בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃
מ״ד
וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
מ״ה
ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
מ״ו
וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃
מ״ז
ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃
מ״ח
וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃
מ״ט
ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃
נ׳
וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃
נ״א
והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
נ״ב
והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃
נ״ג
ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃
נ״ד
ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃
נ״ה
ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃
נ״ו
ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃
נ״ז
ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃
נ״ח
ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃
נ״ט
ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃
ס׳
וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃
ס״א
ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃
ס״ב
ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃
ס״ג
ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃
ס״ד
לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃
ס״ה
ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃
Settings