God

¶ זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃

כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

¶ ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׃

היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה׃

ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן׃

כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר׃

¶ ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃

ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃

ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃

והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃

¶ ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃

ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃

ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃

ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃

ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃

הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃

כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃

ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃