God

צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃

קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות׃

ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃

שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃

תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃

¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

הביא בכליותי בני אשפתו׃

השביעני במרורים הרוני לענה׃

ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

כי לא יזנח לעולם אדני׃

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃