פסוקים על War: Evils of

ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃

לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃

¶ מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃

נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃

שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃

ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃

וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃

ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃

בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃

ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃

מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃

ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃

¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃