Jesus

¶ ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃