Israel

1,007 פסוקים · 20 בני משפחה

ידוע גם בשם: Jacob

פסוקים המזכירים את Israel

סינון לפי ספר
  1. שְׁמֹות מ׳:ל״ו

    ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃

  2. שְׁמֹות מ׳:ל״ח

    כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃

  3. וַיִּקְרָא א׳:ב׳

    דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם׃

  4. וַיִּקְרָא ד׳:ב׳

    דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃

  5. וַיִּקְרָא ד׳:י״ג

    ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃

  6. וַיִּקְרָא ז׳:כ״ג

    דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

  7. וַיִּקְרָא ז׳:כ״ט

    דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

  8. וַיִּקְרָא ז׳:ל״ד

    כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃

  9. וַיִּקְרָא ז׳:ל״ו

    אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

  10. וַיִּקְרָא ז׳:ל״ח

    אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃

  11. וַיִּקְרָא ט׳:א׳

    ¶ ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל׃

  12. וַיִּקְרָא ט׳:ג׳

    ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה׃

  13. וַיִּקְרָא י׳:ו׳

    ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה׃

  14. וַיִּקְרָא י׳:י״א

    ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה׃

  15. וַיִּקְרָא י׳:י״ד

    ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃

  16. וַיִּקְרָא י״א:ב׳

    דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃

  17. וַיִּקְרָא י״ב:ב׳

    דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃

  18. וַיִּקְרָא ט״ו:ב׳

    דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃

  19. וַיִּקְרָא ט״ו:ל״א

    והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

  20. וַיִּקְרָא ט״ז:ה׳

    ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה׃

  21. וַיִּקְרָא ט״ז:ט״ז

    וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃

  22. וַיִּקְרָא ט״ז:י״ז

    וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל׃

  23. וַיִּקְרָא ט״ז:י״ט

    והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל׃

  24. וַיִּקְרָא ט״ז:כ״א

    וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה׃

  25. וַיִּקְרָא ט״ז:ל״ד

    והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה׃