הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי כ״ד:כ״ח-נ״א
כ״ח
כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃
כ״ט
ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃
ל׳
אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃
ל״א
וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃
ל״ב
למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
ל״ג
כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃
ל״ד
אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃
ל״ה
השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
ל״ו
אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃
ל״ז
וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃
ל״ח
כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃
ל״ט
ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃
מ׳
אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃
מ״א
שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃
מ״ב
לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃
מ״ג
ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃
מ״ד
לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
מ״ה
מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃
מ״ו
אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃
מ״ז
אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃
מ״ח
ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃
מ״ט
ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃
נ׳
בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃
נ״א
וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל