פסוקים על Famine

101 פסוקים · 51 היבטים

פסוקי מפתח

סינון לפי ספר
  1. דְּבָרִים כ״ח:נ״ו

    הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃

  2. דְּבָרִים כ״ח:נ״ז

    ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃

  3. תְהִלִּים ק״ז:ל״ג

    ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

  4. תְהִלִּים ק״ז:ל״ד

    ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

  5. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:א׳

    ¶ כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃

  6. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ב׳

    גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃

  7. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ג׳

    שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃

  8. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ד׳

    ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃

  9. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ה׳

    ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

  10. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ו׳

    כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃

  11. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ז׳

    ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃

  12. יְשַׁעְיָהוּ ג׳:ח׳

    כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃

  13. יְשַׁעְיָהוּ ט׳:י״ח

    כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

  14. יְשַׁעְיָהוּ ט׳:י״ט

    בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃

  15. יְשַׁעְיָהוּ ט׳:כ׳

    ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃

  16. יְשַׁעְיָהוּ ט׳:כ״א

    מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

  17. יִרְמְיָהוּ י״ד:א׳

    ¶ אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות׃

  18. יִרְמְיָהוּ י״ד:ב׳

    אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃

  19. יִרְמְיָהוּ י״ד:ג׳

    ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃

  20. יִרְמְיָהוּ י״ד:ד׳

    בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃

  21. יִרְמְיָהוּ י״ד:ה׳

    כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃

  22. יִרְמְיָהוּ י״ד:ו׳

    ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃

  23. יִרְמְיָהוּ י״ד:ט״ו

    לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃

  24. יִרְמְיָהוּ י״ד:ט״ז

    והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃

  25. יִרְמְיָהוּ י״ד:י״ז

    ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃