פסוקים על Famine

ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃

ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃

והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃

ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃

והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃

בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃

ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃

ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃

יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃

זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃

כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃

זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃

בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃

כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃

ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃

האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃

מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃