Letters to the Churches

והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃

וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃

וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃

ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃

ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃

¶ אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃

אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃