Jesus

להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

¶ ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃

ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃

ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃

ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃

וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃

ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃

ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃

ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃

ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃

ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃

וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃

ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃

והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃

אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃

ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃

ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃