פסוקים על Sodomites

טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃

ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

ויאמר אל נא אחי תרעו׃

הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃

ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃

ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃

ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃

כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃

ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃

וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃

וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃

לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃

וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃

ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו׃

ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ׃

ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה׃

תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃