פסוקים על Impenitence

אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃

ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃

ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃

בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃

וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃

¶ ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃

ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃

הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃

ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃

ולא שבו מדרכם לרצח ולכשף ולזנות ולגנב׃