פסוקים על Afflictions and Adversities

כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃

כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃

והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם׃

כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה׃

אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי׃

היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃

¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

כי לא יזנח לעולם אדני׃

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃

לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם׃

והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃

וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃

דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על מראי מלכא׃

ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃

ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא׃

לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃

ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃

לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃

ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃