פסוקים על Sermon

וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃