Skip to content

Creation Era

Creation & The Fall

God creates the heavens and earth, forming humanity in his image before sin enters the world.

138 פסוקים · 1 ספר נכלל

פסוקים מתקופה זו

  1. בְּרֵאשִׁית ב׳:כ׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃

  2. בְּרֵאשִׁית ב׳:כ״אבערך ת״ד לפנה״ס

    ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

  3. בְּרֵאשִׁית ב׳:כ״בבערך ת״ד לפנה״ס

    ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃

  4. בְּרֵאשִׁית ב׳:כ״גבערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃

  5. בְּרֵאשִׁית ב׳:כ״דבערך ת״ד לפנה״ס

    על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

  6. בְּרֵאשִׁית ב׳:כ״הבערך ת״ד לפנה״ס

    ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

  7. בְּרֵאשִׁית ג׳:א׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ¶ והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

  8. בְּרֵאשִׁית ג׳:ב׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃

  9. בְּרֵאשִׁית ג׳:ג׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃

  10. בְּרֵאשִׁית ג׳:ד׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃

  11. בְּרֵאשִׁית ג׳:ה׳בערך ת״ד לפנה״ס

    כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

  12. בְּרֵאשִׁית ג׳:ו׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃

  13. בְּרֵאשִׁית ג׳:ז׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

  14. בְּרֵאשִׁית ג׳:ח׳בערך ת״ד לפנה״ס

    וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

  15. בְּרֵאשִׁית ג׳:ט׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃

  16. בְּרֵאשִׁית ג׳:י׳בערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

  17. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״אבערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃

  18. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״בבערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃

  19. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״גבערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

  20. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״דבערך ת״ד לפנה״ס

    ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃

  21. בְּרֵאשִׁית ג׳:ט״ובערך ת״ד לפנה״ס

    ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

  22. בְּרֵאשִׁית ג׳:ט״זבערך ת״ד לפנה״ס

    אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

  23. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״זבערך ת״ד לפנה״ס

    ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

  24. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״חבערך ת״ד לפנה״ס

    וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃

  25. בְּרֵאשִׁית ג׳:י״טבערך ת״ד לפנה״ס

    בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃