שִׁיר הַשִּׁירִיםב׳
Listen to this chapter
0:00
0:00
הצהרת אהבה מפי השולמית
א׳
¶ אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃
ב׳
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃
מעלתו של הדוד
ג׳
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃
ד׳
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃
ה׳
סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃
ו׳
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃
ז׳
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃
בואו של הדוד
ח׳
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃
ט׳
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃
הזמנה לאהבה
י׳
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃
י״א
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃
י״ב
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃
י״ג
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃
בקשה לקרבה
י״ד
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃
שמירת כרמי האהבה
ט״ו
אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃
שייכות הדדית ועונג
ט״ז
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃
ציפייה לאיחוד מחדש
י״ז
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃
Use ← → arrow keys to navigate
Settings
Reading Style
Typeface
Font Size px
Reading Width chars
Options
Study Note