אִיּוֹב ל׳:א׳-י״ד

א׳

¶ ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃

ב׳

גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

ג׳

בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

ד׳

הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

ה׳

מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

ו׳

בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

ז׳

בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

ח׳

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

ט׳

ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

י׳

תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

י״א

כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

י״ב

על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

י״ג

נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

י״ד

כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃