בְּרֵאשִׁית כ״ט:א׳-י״ד
א׳
¶ וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃
ב׳
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃
ג׳
ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃
ד׳
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃
ה׳
ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃
ו׳
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃
ז׳
ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃
ח׳
ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃
ט׳
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃
י׳
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃
י״א
וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃
י״ב
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃
י״ג
ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃
י״ד
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃
Settings