פסוקים על Self-Condemnation

ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃

את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃

ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃

אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

¶ ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃

ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃

ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃

ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃

ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃