פסוקים על Hospitality

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

¶ והנני מזכיר לכם לטוב את פובי אחותנו שהיא משמשת הקהלה אשר בקנכרי׃

אשר תקבלוה באדנינו כראוי לקדושים ותעזרו לה בכל אשר תצטרך לכם כי היתה גם היא עזרת לרבים וגם לעצמי׃

כי פקיד העדה צריך להיות איש תם כסכן לאלהים לא עמד על דעתו ולא רגזן ולא אהב יין ולא בעל אגרף ולא נטה אחרי הבצע׃