נַחוּםב׳

אזהרה לנינוה מפני המשחית

א׳

¶ עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃

ב׳

כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃

ג׳

מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃

ד׳

בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו׃

ה׳

יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃

ו׳

שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃

ז׳

והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃

ח׳

ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה׃

ט׳

בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה׃

י׳

בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃

י״א

איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃

י״ב

אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃

י״ג

הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה׃

Use ← → arrow keys to navigate