יְשַׁעְיָהוּה׳

שירת הכרם

א׳

¶ אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃

ב׳

ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃

ג׳

ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃

ד׳

מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃

ה׳

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃

ו׳

ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

ז׳

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

הוי מגיעי בית בבית

ח׳

הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃

ט׳

באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃

י׳

כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃

הוי משכימי בבוקר שכר ירדפו

י״א

הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃

י״ב

והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃

גלות מחוסר דעת

י״ג

לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃

י״ד

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃

ט״ו

וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃

האלוהים נשגב במשפט

ט״ז

ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃

י״ז

ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃

הוי מושכי העוון בחבלי השווא

י״ח

הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃

י״ט

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃

הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע

כ׳

הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃

הוי חכמים בעיניהם

כ״א

הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃

הוי גיבורי לשתות יין

כ״ב

הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃

הוי מצדיקי רשע בעבור שוחד

כ״ג

מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃

המשפט כאש אוכלת

כ״ד

לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃

אף האלוהים הבלתי פוסק

כ״ה

על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

הפלישה הקרבה

כ״ו

ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃

כ״ז

אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃

כ״ח

אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃

כ״ט

שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃

חושך וייאוש

ל׳

וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃

Use ← → arrow keys to navigate