בְּמִדְבַּר כ״ב:ט׳-כ׳

ט׳

ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃

י׳

ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃

י״א

הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃

י״ב

ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃

י״ג

ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃

י״ד

ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃

ט״ו

ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃

ט״ז

ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃

י״ז

כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃

י״ח

ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃

י״ט

ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃

כ׳

ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל