מיומנות האדם בכריית האדמה

אִיּוֹב כ״ח:א׳-י״א

א׳

¶ כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃

ב׳

ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃

ג׳

קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃

ד׳

פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃

ה׳

ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃

ו׳

מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃

ז׳

נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃

ח׳

לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃

ט׳

בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃

י׳

בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃

י״א

מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃