פסוקים על Seventy

¶ ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃

ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃

ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך׃

ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃

וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃

שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃

¶ ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃