פסוקים על Scoffing

וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור׃

ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים׃

עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו׃

כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו׃

ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם׃

ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא׃

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

¶ אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃

אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃

¶ בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃

בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃

אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃

נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃