פסוקים על Sanitation

289 פסוקים · 10 היבטים

פסוקי מפתח

סינון לפי ספר
  1. וַיִּקְרָא ט״ו:כ״ה

    ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃

  2. וַיִּקְרָא ט״ו:כ״ו

    כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃

  3. וַיִּקְרָא ט״ו:כ״ז

    וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

  4. וַיִּקְרָא ט״ו:כ״ח

    ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃

  5. וַיִּקְרָא ט״ו:ל״א

    והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

  6. וַיִּקְרָא ט״ו:ל״ב

    זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃

  7. וַיִּקְרָא ט״ו:ל״ג

    והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃

  8. וַיִּקְרָא ט״ז:כ״ז

    ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם׃

  9. וַיִּקְרָא ט״ז:כ״ח

    והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃

  10. וַיִּקְרָא י״ז:י׳

    ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃

  11. וַיִּקְרָא י״ז:י״א

    כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃

  12. וַיִּקְרָא י״ז:י״ב

    על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃

  13. וַיִּקְרָא י״ז:י״ג

    ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃

  14. וַיִּקְרָא י״ז:י״ד

    כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃

  15. וַיִּקְרָא י״ז:ט״ו

    וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃

  16. וַיִּקְרָא י״ט:ה׳

    וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

  17. וַיִּקְרָא י״ט:ו׳

    ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

  18. וַיִּקְרָא י״ט:ז׳

    ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

  19. וַיִּקְרָא י״ט:ח׳

    ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

  20. וַיִּקְרָא י״ט:כ״ו

    לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

  21. וַיִּקְרָא כ׳:ב׳

    ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃

  22. וַיִּקְרָא כ׳:ג׳

    ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃

  23. וַיִּקְרָא כ׳:ד׳

    ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃

  24. וַיִּקְרָא כ׳:ה׳

    ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃

  25. וַיִּקְרָא כ׳:ו׳

    והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃