אִיּוֹבט״ז

איוב דוחה את המנחמים האומללים

א׳
ויען איוב ויאמר׃
ב׳
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
ג׳
הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃
ד׳
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃
ה׳
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

אלוהים הִלְאָה אותי

ו׳
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
ז׳
אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
ח׳
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
ט׳
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃
י׳
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
י״א
יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃
י״ב
שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃
י״ג
יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
י״ד
יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
ט״ו
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
ט״ז
פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

הצהרת החפות ובקשת סנגור

י״ז
על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃
י״ח
ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃
י״ט
גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃
כ׳
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
כ״א
ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃
כ״ב
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃
Use ← → arrow keys to navigate
Settings

Reading Style

Typeface

Font Size 19px

Reading Width 45 chars

Options