תְהִלִּים מ״ד:ט׳-כ״ב

ט׳

אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃

י׳

תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃

י״א

תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃

י״ב

תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃

י״ג

תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

י״ד

תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃

ט״ו

כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃

ט״ז

מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃

י״ז

כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃

י״ח

לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃

י״ט

כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃

כ׳

אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃

כ״א

הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃

כ״ב

כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃