הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס י״ז:א׳-י״ח
א׳
¶ ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃
ב׳
נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃
ג׳
השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃
ד׳
ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
ה׳
ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃
ו׳
ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
ז׳
מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃
ח׳
הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃
ט׳
הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃
י׳
ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃
י״א
ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃
י״ב
ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃
י״ג
וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃
י״ד
וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
ט״ו
ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃
ט״ז
ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃
י״ז
ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃
י״ח
האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃
Settings